רטיבות מתחת לריצוף – איך יודעים אם המצע עדיין רטוב ומתי צריך בדיקת דגימה?

איך מים נשארים מתחת לריצוף?

מערכת הריצוף בנויה ממספר שכבות.

אנחנו רואים את האריחים, אבל מתחתיהם נמצאים חומרי ההדבקה ושכבת המצע — בדרך כלל חול או חצץ, בהתאם לשיטת הביצוע.

כאשר מתרחשת נזילה או הצפה, מים יכולים לחדור דרך הפוגות, אזורי חיבור או פתחים אחרים ולהגיע אל מתחת לריצוף.

המים מתפזרים בתוך שכבת המצע ועלולים להישאר שם גם לאחר שמקור הנזילה כבר תוקן.

לכן העובדה שהרצפה נראית יבשה או שחלפו מספר שבועות מהאירוע אינה מאפשרת לקבוע בוודאות שהמצע כבר התייבש.

איך יודעים אם קיימת רטיבות מתחת לריצוף?

לעיתים קיימים סימנים שיכולים להעלות חשד:

• קילופי צבע או טיח באזור התחתון של הקירות
• רטיבות מעל הפנלים
• ריח טחב שאינו נעלם
• שינוי בגוון הרובה
• סימני רטיבות שחוזרים לאחר תיקון וצביעה
• נזק לפרקט או לחיפוי רגיש ללחות
• סימני רטיבות בדירה שמתחת

עם זאת, חשוב להבין שסימנים אלו אינם מודדים את תכולת הלחות במצע. גם כאשר אין סימנים גלויים לעין, עדיין יכולה להישאר לחות מתחת לריצוף.

לקריאה נוספת: רטיבות בקיר: המדריך המלא.

מצלמה תרמית, מד לחות או דגימת מצע – מה ההבדל?

שתי שיטות לנטילת דגימה מתחת לריצוף

מצע חול

מצע חול – קידוח קטן של 6–8 מ״מ

כאשר מתחת לריצוף נמצא חול, ניתן לבצע קידוח קטן יחסית.

הקוטר הוא בדרך כלל כ־6–8 מ״מ בלבד.

דרך הפתח מכניסים כלי ייעודי ומוציאים כמות של חול מהמצע לצורך הבדיקה.

היתרון הוא שמדובר בפתח קטן מאוד, שבדרך כלל כמעט ואינו מורגש לאחר סיום העבודה.

מצע חצץ

מצע חצץ – פתח של כ־50 מ״מ

כאשר המצע מורכב מחצץ, אי אפשר להוציא דגימה מספקת דרך פתח קטן.

במקרה כזה מבוצע קידוח באמצעות כוס קידוח בקוטר של כ־50 מ״מ.

מכיוון שמדובר בפתח גדול יותר, אנחנו משתדלים לבחור מקום נסתר ככל האפשר — למשל:

• מתחת למיטה
• מאחורי ארון
• מאחורי רהיט קבוע
• באזור שאינו גלוי לעין בשימוש היומיומי

לאחר פתיחת הפתח נלקחת דגימת חצץ מהמצע.

איך מתבצעת בדיקת הלחות מתחת לריצוף?

1. 1

   הבנת מקור הרטיבות

   לפני נטילת הדגימה חשוב להבין:

   • איפה הייתה הנזילה
   • כמה זמן היא הייתה פעילה
   • אילו אזורים נרטבו
   • האם מקור המים כבר תוקן
   • האם מדובר בנזילה, הצפה או חדירת מים אחרת

   אם מקור הרטיבות עדיין לא אותר, בדרך כלל יש לבצע קודם איתור נזילה.

2. 2

   בחירת נקודות הדגימה

   נקודות הדגימה אינן נבחרות באופן אקראי.

   המיקום נקבע לפי אזור הרטיבות, אופן התפשטות המים וסוג המצע שמתחת לריצוף.

   המטרה היא לקבל דגימה שתייצג בצורה טובה ככל האפשר את המצב באזור שנבדק.

3. 3

   ביצוע הקידוח

   לפי סוג המצע:

   במצע חול: קידוח קטן של כ־6–8 מ״מ.

   במצע חצץ: פתח של כ־50 מ״מ, בדרך כלל במקום נסתר.

4. 4

   נטילת הדגימה

   מהפתח שנוצר מוציאים חומר מהמצע: חול, כאשר מדובר במצע חול, או חצץ, כאשר מדובר במצע גרגירי מסוג חצץ.

   הדגימה נשמרת ומסומנת לפי מיקום הנטילה.

5. 5

   בדיקת הדגימה במשרדי מולטיטן

   את המדידה עצמה לא מבצעים ליד הרצפה בדירה.

   הדגימה שנלקחה מהנכס מועברת למשרדי מולטיטן, שם היא נבדקת באמצעות המכשור הייעודי למדידת תכולת הלחות.

   כך ניתן לקבל נתון מסודר לגבי מצב החומר שנלקח מתחת לריצוף.

   

מתי כדאי לבצע בדיקת לחות מתחת לריצוף?

האם צריך לבצע ייבוש תת־רצפתי בכל מקרה?

לא. עצם העובדה שהייתה נזילה אינה אומרת בהכרח שצריך להתחיל מיד תהליך ייבוש.

בחלק מהמקרים הלחות יכולה לרדת באופן טבעי. במקרים אחרים נדרש ייבוש מקצועי.

ההחלטה צריכה להתבסס על היקף הרטיבות, סוג המצע, משך הזמן שעבר וממצאי הבדיקה.

לכן עדיף קודם לדעת מה מצב המצע בפועל, ורק לאחר מכן לקבל החלטה לגבי המשך הטיפול.

האם אפשר פשוט לחכות שהרצפה תתייבש?

לפעמים כן.

אבל אין מספר קבוע של ימים או שבועות שאחריו אפשר לומר שכל רצפה בהכרח יבשה.

קצב הייבוש מושפע מ:

• כמות המים שחדרה
• סוג המצע
• עובי שכבת המצע
• שטח האזור שנרטב
• תנאי האוורור
• סוג הריצוף
• משך הזמן שבו הנזילה הייתה פעילה

שתי דירות עם אירוע מים דומה יכולות להתייבש בקצב שונה לחלוטין.

לכן כאשר צריך לקבל החלטה משמעותית, עדיף להסתמך על בדיקה ולא רק על הזמן שעבר.

ומה אם מקור הרטיבות עדיין לא ידוע?

חשוב להבדיל בין שני שירותים שונים.

איתור נזילות נועד לענות על השאלה: מאיפה המים מגיעים?

לעומת זאת, בדיקת לחות מתחת לריצוף נועדה לענות על השאלה: מה מצב המצע לאחר שהמים כבר חדרו אליו?

לכן, כאשר קיימת רטיבות פעילה ולא יודעים מה המקור שלה, קודם צריך לבצע איתור נזילות מים.

לאחר שהמקור אותר וטופל, ניתן לבדוק כמה לחות נשארה במצע.

שאלות נפוצות

האם הקידוח פוגע בריצוף?

זה תלוי בסוג המצע. במצע חול מדובר בדרך כלל בקידוח קטן מאוד של כ־6–8 מ״מ. במצע חצץ נדרש פתח גדול יותר, של כ־50 מ״מ, ולכן משתדלים לבצע אותו במקום נסתר ככל האפשר.

למה אי אפשר להסתפק רק במד לחות?

מד לחות נותן אינדיקציה חשובה, אבל הוא אינו בודק ישירות את תכולת הלחות של החומר שנמצא עמוק מתחת לריצוף. כאשר רוצים לבדוק את מצב המצע עצמו, לוקחים ממנו דגימה.

האם מצלמה תרמית יכולה לראות מים מתחת לריצוף?

מצלמה תרמית יכולה להראות הבדלי טמפרטורה ודפוסים שעשויים להתאים לרטיבות. היא כלי מצוין למיפוי ואבחון, אבל אינה מודדת ישירות את תכולת הלחות בחול או בחצץ.

האם אפשר לקחת דגימה בלי לפרק את כל הרצפה?

כן. זאת בדיוק מטרת השיטה. במצע חול מבוצע קידוח קטן בלבד. גם כאשר נדרש פתח של 50 מ״מ לצורך דגימת חצץ, אין צורך לפרק שטחים גדולים מהריצוף.

כמה נקודות דגימה צריך?

מספר הנקודות תלוי בגודל האזור, במיקום הנזילה ובהתפשטות הרטיבות. בדירה קטנה או באזור ממוקד ייתכן שמספר קטן של נקודות יספיק. כאשר מדובר בשטח גדול יותר, ייתכן שיידרשו מספר דגימות כדי לקבל תמונה טובה יותר של מצב המצע.

האם בדיקת הלחות מאתרת גם את מקור הנזילה?

לא. בדיקת הלחות בוחנת את מצב המצע. אם לא יודעים מאיפה מגיעים המים, צריך לבצע בנפרד איתור נזילות.

לסיכום

רצפה שנראית יבשה מלמעלה אינה בהכרח יבשה גם מתחת לאריחים.

כאשר חדרו מים אל המצע, הדרך לדעת מה מצבו היא לבדוק את החומר עצמו.

במצע חול ניתן לקחת דגימה באמצעות פתח קטן של כ־6–8 מ״מ.

במצע חצץ נדרש בדרך כלל פתח של כ־50 מ״מ, שאותו מבצעים ככל האפשר במקום נסתר.

הדגימה שנלקחת מהנכס מועברת למשרדי מולטיטן ונבדקת באמצעות הציוד הייעודי.

כך ניתן לקבל תמונת מצב ברורה יותר ולהחליט האם צריך להמשיך להמתין, לבצע ייבוש או לנקוט פעולה נוספת.